שומר חי נ' אבטחה בע"מ ואח'

פסק דין

1.תביעת נזקי רכוש בגין תאונת דרכים שארעה ביום 26.5.10.

2.הנתבעים 2 ו-6, שני הנהגים שעדותם ככל הנראה עשויה היתה להיות המשמעותית ביותר לצרכי הכרעה בתביעה זו – לא התייצבו לדיון. בהסכמת כל הצדדים, התקבלה הצעת נציג הנתבעת 3 והתקיים הדיון חרף אי-התייצבותם והעדר עדותם, על כל המשתמע מכך מבחינה ראייתית.

3.לטענת בתה של התובעת, אשר נהגה ברכבה (להלן: "הסוזוקי"), היא עמדה ברמזור אדום בעצירה מוחלטת בצומת "מוצארט", כאשר רכבה ראשון ברמזור. לפתע רכב הנתבעת 1 (להלן: "הסיאט"), נהוג ע"י הנתבע 2, הגיח מאחור ופגע ברכבה בחוזקה מאחור. לדברי נהג הסיאט היו עוד רכבים מעורבים בתאונה.

3.לטענת הנתבעים 1-3, האחריות לנזקי התובעת מוטלת על הנתבעים 6-7. לגרסתם, הנתבע 2 עמד עם רכב הסיאט בעצירה מוחלטת ברמזור מאחורי הסוזוקי, כאשר לפתע נפגע הסיאט מאחור ע"י רכב שהיה נהוג ע"י הנתבע 6 (להלן: "הרכב האחורי") ונהדף אל עבר הסוזוקי.

4.לטענת הנתבעים 4-5, הם כלל אינם קשורים לנזקים ברכב התובעת. לגרסתם, רכב הנתבע 4 (להלן: "ההונדה") עמד בעצירה מוחלטת בנתיב השמאלי מבין השניים הממשיכים ישר בצומת, בעוד שכל הרכבים האחרים היו בנתיב הימני. רכב ההונדה נפגע בחלקו הימני האחורי ע"י הרכב האחורי, אולם לא היה כל מגע בין ההונדה לסוזוקי, ואף לא נגרם כל נזק בחלקו הקדמי של רכב ההונדה.

5.לטענת הנתבעים 6-7, רכבם – הרכב האחורי – אכן פגע בסיאט מאחור ואכן פגע בחלק הימני אחורי של ההונדה והם מכירים באחריות לכך, אולם לא ברור אם הרכב האחורי אכן הדף את הסיאט מאחור והוא זה שגרם לפגיעת הסיאט בסוזוקי או שמא הסיאט פגע בסוזוקי עוד קודם שנפגע הסיאט מהרכב האחורי.

6.שמעתי את עדויות נהגת הסיאט ונהג ההונדה, אשר הדגימו כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה, בין השאר בעזרת דגמי מכוניות. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה דו"חות השמאי והתמונות של כל הרכבים מלבד האחורי.

7.לאחר ששקלתי את כלל נסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה לפיה מן הראוי לחייב את הנתבעים 1-3 לשאת בנזקיה של התובעת. זאת, מאחר ולא עלה בידי הנתבעים 1-3 להרים את הנטל להוכיח כי רכבם, אשר אין חולק כי הוא היה זה אשר פגע במישרין ברכב התובעת וגרם לנזק, נהדף על ידי רכב אחר כלשהו. למעשה, אני נוטה לסבור יש בסיס איתן יותר לאפשרות ההפוכה דווקא – לפיה הרכב האחורי פגע בסיאט אחרי שזה כבר פגע בסוזוקי וגרם לנזקיו – אם כי אינני קובע בנושא זה מסמרות. להלן טעמיי.

8.לכאורה, אמורה היתה עדותו של הנתבע 4, נהג ההונדה, להכריע את הכף לחובת הנתבעים 6-7. נהג ההונדה תיאר בצורה מפורטת את השתלשלות האירועים, לרבות מיקום מדוייק של הרכבים לאחר התאונה. למרות שהודה כי לא ראה את התרחשות התאונה עצמה (עמ' 6, ש' 31), לרבות את סדר הפגיעות (עמ' 7, ש' 1), הרי שהוא העיד מפורשות כי הוא זוכר שהסיאט עמד מאחורי הסוזוקי בעצירה מוחלטת כ- 20 שניות, מכיוון שהוא עצמו הגיע בנתיב ימני, עבר לשמאלי שהיה פנוי יותר ועמד במקביל לסיאט פרק זמן זה לערך.

אולם, בפועל, עדותו זו אינה עולה בקנה אחד עם כלל נסיבות העניין והראיות, ועל כן אינני יכול לבכר אותה על פני אינדיקציות לא מעטות המצביעות על כך שקיימת הסתברות גבוהה למדי לכך שפני הדברים היו שונים. טרם שאפרטן אציין כי עדותו של הנתבע 4, אשר נמסרה בבטחון מלא, הותירה תחילה רושם חיובי כפי שניתן לצפות ממי שבשלב זה עדותו אמורה להיות לכאורה אובייקטיבית – שהרי על פני הדברים נראה ברור למדי כי לנתבע 4 אין אחריות לנזק ברכב התובעת, ומאחר והנתבע 4 הרי כבר פוצה בגין נזקו שלו בסכום של כ- 17,000 ₪ ע"י הנתבעים 6-7, אשר לא התכחשו לאחריות לפגיעה ברכבו. אולם בהמשך עוררה העדות תחושה לא נוחה בהיותה סדורה מאד ומתיימרת להיות מדוייקת יתר על המידה באופן שאינו תואם עדויות מן הסוג הזה. העדות לגופה אף לא תאמה, כפי שהודה, את ההודעה כפי שנרשמה ע"י חברת הביטוח שלו לאחר שהודיע לה טלפונית, ואף לא את הודעתו במשטרה. תהא אשר תהא הסיבה לאופן מתן העדות, בנסיבות העניין איני מייחס לה משקל רב.

9.לטעמי, טענת ההדיפה של הסיאט כלפי הסוזוקי אינה מתיישבת לכאורה עם מיקום הנזקים ברכבים כפי העולה מן התמונות.

הנזק בחלקה האחורי של הסוזוקי הינו באופן מובהק באזור האמצעי. הפגוש האחורי הוא בעל קימור קל כלפי חוץ, והפגיעה הינה במרכזו של קימור זה. פגיעה הנראית כפגיעה בתאונת חזית-אחור "קלאסית", כאשר החלק הפוגע הוא חלק מרכזי קדמי של רכב אחורי יותר.

לעומת זאת, הפגיעה המשמעותית ביותר בסיאט הינה בכנף השמאלית האחורית. הווה אומר, כי אין מדובר בפגיעת חזית-אחור "קלאסית". הרכב האחורי לא פגע בסיאט ממש באחוריו, במרכז חלקו האחורי. מאחר והפגיעה הינה בחלקו השמאלי אחורי של הסיאט, בדגש על הכנף, כלומר פגיעה בעל רכיב צדדי דומיננטי כמעט כמו הרכיב האחורי, הרי שאין התאמה בין הפגיעה בסיאט מאחור לפגיעה בסוזוקי מאחור, ועניין זה מצביע לכאורה על כך שלא מדובר בהדיפה.

הבה נבחן את הנזקים בחלקו הקדמי של רכב הסיאט, יאמר לעצמו תם, על מנת להיווכח במיקומם המדוייק. ברם, למעיין בחוות דעת השמאי לגבי הנזקים בסיאט לא נותר אלא לתמוה תמיהה של ממש, שכן אין בה התייחסות כלשהי לנזק כלשהו שנגרם בקדמת הרכב. ודוק; אין הכוונה לכך שלא ניתן להבחין בנזק קדמי, אלא להעדרן המוחלט של תמונות חלקו הקדמי של הרכב, בניגוד למתבקש בנסיבות העניין ואף בניגוד למקובל בחוות דעת שמאיות.

לדברי נציג הנתבעת 3, הנתבע 2 מסר לו כי לא היה כל נזק בחלקה הקדמי של הסיאט מלבד שריטה קלה על הפגוש הקדמי. ראשית, אף שבית המשפט לתביעות קטנות, ככלל, רשאי לקבל עדות שמיעה מעין זו במקרים הראויים, ספק בעיניי אם אמנם זהו מקרה ראוי, כאשר ניתן היה על נקלה להביא את תמונות הרכב, כך שאין בדברים אלו כדי להקהות את שיניה של החזקה הראייתית המוצקה העולה מאי-הבאת תמונות חלקו הקדמי של הסיאט. שנית, וחשוב מכך, דומני כי גם לגופם לא ניתן לקבל את דברי הנתבע 2 כמדוייקים.

עדות נהגת הסוזוקי היתה כנה ואמינה. בכלל זאת גם עדותה כי כל הנזק הנראה ברכבה מאחור הוא נזק כתוצאה מהתאונה – מהימנה עליי. דבריה אלו אף עולים בקנה אחד עם מועד הבדיקה של רכבה ע"י השמאי, ביום 1.6.10, ימים ספורים אחרי התאונה. הנזק בסוזוקי כפי שהוא עולה מן התמונות אינו נזק של מה בכך. הפגיעה בסוזוקי גרמה, בין השאר, לשבר בפגוש האחורי ולנזק ניכר לגשר הפנימי לפגוש אחורי. נקודת המוצא, אפוא, הינה כי נגרם לסוזוקי נזק של ממש, בחלקו האחורי, במרכז, כתוצאה מן הפגיעה מאחור. ספק רב עד מאד בעיניי אם פגיעה כזו עשויה היתה להיגרם כאשר לסיאט לא נגרם כל נזק מלפנים מלבד שריטה.

יצויין כי גם הנתבע 4 העיד כי ראה נזק בסיאט הן מאחור והן מלפנים (עמ' 6, ש' 10-11).

עוד יצויין כי בחשבונית בנוגע לתיקון הסיאט, מופיע תשלום בגין "כיוון פרונט".

10. כאמור, גרסת הנתבע 4 לפיה ההונדה, הסיאט והסוזוקי עמדו בעצירה מוחלטת כ- 20 שניות, איננה נראית לי כגרסה שנכון יהיה לסמוך עליה. בנוסף, אין זה סביר כי כשמדובר בצומת כה מרכזי, לא יצטרף אף רכב מאחור, לא לנתיב הימני ולא לנתיב השמאלי במשך זמן כה רב. אמנם מדובר בשעת ערב מאוחרת אך לא באישון ליל.